לבית-הספר תפקידים רבים. אחד החשובים והסמויים שבהם הוא שימור הסדר החברתי הקיים. סוציולוגים נוהגים לתאר את בית הספר כארגון היררכי שהתלמידים מצויים בו בתחתית המדרג. יש להם מעט כוח והם נאלצים לציית למרות של בעלי השררה, המורים. במהלך שנות לימודיהם הם נדרשים להפנים את הערכים המקובלים ולנהוג על פי הנורמות, כך שבבגרותם ינחילו אותם לדור הבא. ביטוי אותנטי, מרתק ובלתי מוכר לקולותיהם של הילדים והילדות ה"נשכחים" עולה מספר שיצא לאור השנה - 'הקול השותק, מבט אחר על ילדים בבית-הספר'[i]. גדי אבידן, חן למפרט וגיש עמית, אנשי חינוך ומחברי הספר, מתעדים בריאליזם נוקב כמה אירועים שכיחים המתרחשים כמעט מדי יום בבית-הספר. בכך הם מספקים לנו הזדמנות יוצאת דופן להתוודע אל הילדים העלומים שאיננו יודעים מה הם חווים מדי יום בבואם לבית הספר. הקול השותק הוא גם קולם של מורים ואנשי חינוך, שההיגיון המוסדי מונע מהם לממש את ייעודם המקצועי ומותיר אותם בודדים ופגועים. את תמצית התובנות בפרויקט המיוחד הזה היטיבה להסביר דליה מרקוביץ'[ii]:
המוסד הבית ספרי המודרני מפיק קולות מסוגים שונים: יש בו קול מינהלי, קול טיפולי, קולות דידקטיים ועוד. מן הבליל היומיומי הגועש עולה הפס-קול הייחודי שמשמיעים התלמידים ה"נשכחים". "הנשכחים" הם תלמידים קטנטנים מכיתה א' שנבלעים בבית ספר גדול וסואן, לפעמים הם ילד רוסי שמן, עני ודחוי, לפעמים הם ילדה קטנה, בודדה ומופנמת. מול הילדים הללו, על הצרכים, הפחדים והרצונות שהם נושאים עמם יומיום לבית הספר, עומדת סוללה מרשימה של בעלי תפקיד: המורה, היועצת, המנהלת, מנהל המועדונית, פקידת הרווחה וקצינת הביקור הסדיר. "המקצוענים" מתזמרים את המקהלה המושתקת של הילדים: הם מנסחים את כללי הדיבור, קוצבים את זמנו ומווסתים את אופניו. במלים אחרות, הצוות החינוכי מפיק את השיח, אך אינו מקיים עם התלמידים שיחה.
צאתו לאור של הספר מספקת הזדמנות טובה להאיר תהליכים המתרחשים באזור הדמדומים של החיים הבית ספריים, אבל לפני שנמנה כמה מהם נחוצה הבהרה. כל המורים והמנהלים שאני מכיר בחרו לעסוק בהוראה מתוך אמונה בתרומתו של החינוך לצמיחתם של ילדים וקידומם. תיאור התלמידים כקורבנות של השיטה בודאי זר לשליחות שהם נטלו על עצמם. ובכל זאת, יש במוסד החינוכי לא מעט עוולות. מטרת המאמר אינה למתוח ביקורת אלא להאיר כמה תופעות 'נשכחות' שניתן ונחוץ לשנותן.
- חלק ב: תפקיד התלמידים בבית הספר
- חלק ג: חשיפה לשם פיקוח בכיתה ובחצר
- חלק ד: על חוסר השתתפות תלמידים בכיתה
- חלק ה: תקשורת ייחודית
