Submitted by guyariv on ד', 11/03/2010 - 04:15
לשיטות הוראה קשר אמיץ עם ניהול הכיתה. למשל, כשהתלמידים עסוקים בעבודתם יש פחות הפרעות בכיתה והפעילות מתנהלת היטב. למסקנה ההגיונית הזו אין כמעט ביסוס אמפירי, משום שלא נערכו כמעט מחקרים מבוקרים שבחנו את הקשר בין שיטות הוראה לבין התנהגות תלמידים.[i]
מחקרים רבים מצאו, שמרבית הלמידה והפעילות בבית הספר כרוכה במעט מאוד אתגר וחשיבה.[ii] אחת משיטות ההוראה הנפוצות היא זו שבה המורה יוזם, התלמידים מגיבים והמורה מעריך את התגובות.[iii] פעולת הדיבור המרכזית של המורה היא תשאול – מורים שואלים בין 45 ל-120 שאלות בפרק זמן של 30 דקות. רוב השאלות הן סגורות והן מצפות מהתלמידים לפעולות קוגניטיביות פשוטות. ככל שהמורים שואלים יותר שאלות, כך התלמידים מגלים פחות עניין ושואלים פחות. התלמידים מפיקים רק מעט משמעות וגם אינם מצליחים לחבר בין התכנים הרבים שנלמדים במהלך יום לימודים.
כשהתלמידים כבר נתקלים בדרישות גבוהות, הם מעלים שאלות ונוקטים שיטות שמעכבות את מהלך השיעור. אפשר להגביר את המוטיבציה ואת המעורבות אם מיישמים שיטות לימוד שכרוכות בתכנון ובניהול דיונים.[iv],[v] לדוגמה:
(א) הקטנת מספר השאלות
(ב) מתן זמן ארוך יותר לחשוב ולהשיב. כאשר המורה אינו מעודד תשובות מהירות, מעגל המשיבים מתרחב ומביא עמו תשובות איכותיות יותר
(ג) הרחבת מנעד התגובות של המורה מפתחת את השיח הכיתתי ומאפשרת לתלמידים להעמיק ברעיון שהציעו. שאלות כגון: "מדוע את חושבת כך?" ו"האם את יכולה לחשוב על הסבר נוסף?" יעשו את העבודה
(ד) עידוד אינטראקציה בין התלמידים, בזוגות או בקבוצות קטנות, מעלה את רמת השיח ומשדר ערכים חינוכיים חשובים.
זאת ועוד, כאשר משוחחים עם תלמידים מתקשים ובעייתיים ומתכננים איתם את צורכיהם ואת התקדמותם, חל שיפור של ממש בהתנהגותם ובהישגיהם. יש לראות התנהגות בעייתית כסממן של כישלון בעבודה עם הילדים על מטרותיהם. זהו כנראה כישלון גם ביישום לא מתאים של תכניות לימודים ושיטות הוראה. המתכון לצמצום נשירה וכישלון הוא בהגדרת יעדים ומעקב עצמי של התלמידים על אודות הישגיהם.
[i] Jones Vern (1996) Classroom management, In J. Sikula., T. J. Buttery and E. Guyton (Eds.) Handbook of Research on Teacher Education (2nd ed.), New York: Simon and Schuster.
[ii] שיטות הוראה מיטביות הן נושא רחב שמוזכר כאן בקיצור נמרץ. לעיון נוסף אני ממליץ לעיין בשלושת ספריה של נירה חטיבה: תהליכי הוראה בכיתה (2003) שמטפל בממדים שונים של הוראה – במהותה, במטרותיה, במודלים ועוד. הספרים הוראה יעילה באוניברסיטה (1997) וטיפים להוראה טובה באוניברסיטה ובמכללה (2006) מפרטים כלים לייעול ההוראה.
[iii] Cazden, C. (1998) Classroom Discourse: The Language of Teaching and Learning, Portsmouth, NH: Heinemann.
[iv] גוטרמן, ק' (אוגוסט 2008), כל הכיתה, כל הזמן, הד החינוך, פ"ב, עמ' 44-38.
[v] בוזו, מ' ופישר, ג' (אוגוסט 2008), לחלץ את ההוראה מדפוס הימ"מ, הד החינוך, פ"ב, עמ' 33-30.
