חינוך, כמו כל עבודה עם בני אדם, כרוכה בלחצים, באתגרים, בבעיות בלתי צפויות. היוועצות (נבחין בין ייעוץ שפותר את בעייתו של הנועץ לבין היוועצות בה שני אנשי מקצוע נועצים כיצד להתיר בעיה) מסייעת למורה להבין אירועים שונים ולשקול אילו צעדים לנקוט. מחד, היוועצות מספקת תמיכה רגשית אבל מאידך היא כרוכה בחשיפה של קשיים וכישלונות. לא כולם אוהבים להודות בבעיות אישיות ומקצועיות. לא כולם אוהבים לשאול בעצתו של איש מקצוע. מבחינתם עצם הפנייה כמוה כהודאה בכישלון. משום כך נחוץ ליצור אקלים שמעודד עבודה משותפת. אחת הדוגמאות מתוך המחקר, מנהלת בי"ס יסודי החליטה לסייע למורה שהתקשתה ללמד בכיתתה. היא הצמידה לה מורה מצטיינת שחזרה זה עתה משנת שבתון. השתיים התבקשו לערוך תוכנית לימודים משותפת ואף לצאת יחד להשתלמות שנערכה במכללה אזורית. המנהלת קיימה עם השתיים מפגשים קבועים ואף ביקשה מהמפקחת שתיכנס לכיתותיהן של השתיים. העבודה המשותפת, הגישה השוויונית 'בגובה העיניים' חילצה את המורה מהקשיים המתמשכים.
לעתים, באופן פרדוקסאלי, דווקא המורים שמצליחים בעבודתם חשים יותר בנוח להתייעץ. לעומתם, אצל מורים כושלים עלול להיווצר מעגל קסמים של כישלון בהוראה, רצון להסתיר את הקשיים, הימנעות מהיוועצות שמביאה לכך שהבעיה לא נפתרת ולפעמים אף מחריפה. מצב זה עלול להחריף במיוחד כאשר המורה חושש להתייעץ עם המנהל. החשש להצטייר באור לא חיובי מצמצם את הסיכוי לזכות במשאבים והתמיכה שעומדים לרשות המנהל. משום כך, חשוב להציע מערכת רחבה ומגוונת של תמיכה וייעוץ (כגון פסיכולוג, מדריכה, מורה עמית, רכז פדגוגי, יועצת) ממנה יוכל המורה לבחור איש אמון בו יוכל הסתייע. באותו הקשר חשוב גם שהמנהל ימחיש בהתנהגותו את חשיבות ההיוועצות ויפנה מעת לעת למורים שונים וישוחח אתם אודות דילמות שעליו לפתור. בכך הוא מעביר את המסר שהחכמה נמצאת אצל כל אחד, שניתן להישען זה על זה.
