ניסיון מלמד שלוקח שנים עד שמורים מגבשים לעצמם תפיסה ברורה וסגנון טיפול בבעיות משמעת. גם לא פשוט ללמד את המחנכים להתמודד עם בעיות כאלה וכמו בכל היבט אחר של מקצוע ההוראה, אין קיצורי דרך. למרות שאין תשובה אחת לכל הבעיות, ניתן בהחלט להקנות ידע וללמד מיומנויות. המפתח להבנה נכונה הוא ביכולת להסתכל על עצמנו ועל התלמיד, לנתח מה קרה וכתוצאה מכך מה לעשות. תכנית הכשרה רחבה כדאי שתכלול את האלמנטים הבאים:
1. היכרות של המורה עם עצמו, ערכיו, סגנון הוראה.
2. התלמיד ואישיותו, לקויות למידה וגומרים אחרים להפרעות התנהגות.
3. הצדדים החברתיים של הכיתה. נורמות התנהגות.
4. דידקטיקה. שיפור מיומנויות הוראה וכלים להתמודד עם הפרעות.
ללמידה יכולות להיות כמה רמות והתכנית המוצעת מתאימה יותר לקורס שנתי במכללה מאשר לתכנית השתלמות בית-ספרית. בשנים האחרונות אני מדריך צוותי בתי ספר כיצד לטפל בהפרעות התנהגות ומשמעת. תכנית כזו נתפרת לפי צרכי בתי הספר. לעתים היא כוללת מפגש חד פעמי ולפעמים סדרת מפגשים, הכל בהתאם לצרכים והמשאבים שעומדים לרשות ההנהלה. הניסיון מלמד שמורים משתתפים ברצון בהשתלמויות, במיוחד כאשר הן נתפסות כרלוונטיות ומעניינות. הם שמחים ללקט את הצימוקים. הרבה יותר קשה להביא אותם להפנים באופן שיטתי את הידע שרכשו ולתרגל את הכלים (על בחינה אין מה לדבר).
התכנית השנתית ויעדי ההשתלמות שמנהלים מציבים, הלחצים שמופעלים עליהם מטעם משרד החינוך וגם קידום המכירות של גורמים מסחריים הופכים לעתים קרובות את תוכנית ההשתלמות הבית ספרית למערכת מזדמנת של הוראת פיסות ידע והקניית טלאים של מיומנויות. בדו"ח שפרסמה מחלקת ההערכה של משרד החינוך נמתחה ביקורת נוקבת על הדגשים הפדגוגיים המשתנים והדגלים הרבים שהמשרד מניף כמעט מדי שנה. התברר שהמנהלים התקשו להסתגל לקצב המהיר של השינויים והעדיפו לבנות תכניות השתלמות שונות מאלה שהמליץ עליהם המשרד. אין זה מפתיע שמורים מתייחסים לפעמים בציניות לדרישות הרבות שמופנות אליהם חדשות לבקרים. כדי שלמידה תצליח אין זה מספיק להזמין מומחה שירצה על תיאוריה חדשה או ידגים את השימוש בכלי חינוכי. נחוץ להביא את המשתתפים לתרגל, לקבל משוב על ביצועיהם ולזכות בהדרכה שוטפת שתביע לשליטה מלאה בכלי ובידע.
שלבים של למידה יעילה
למידה יעילה כוללת חמישה שלבים שכל אחד מהם חיוני. נדגים את יישום השלבים בתכנית להקניית הכלי של 'שיחת משמעת' (יריב, 1996). שיחה היא הכלי העיקרי שעומד לרשות המורה ושיחה יעילה לא רק פותרת את הבעיה אלא גם עוזרת לתלמיד להבין את עצמו, גורמת לו לקחת אחריות למעשיו ומסייעת למנוע הישנות אירועים כאלה בעתיד. השיחה מאפשרת למורה להימנע, עד כמה שניתן, משימוש בענישה. שיחת משמעת היא דגם מובנה שעוקף כמה מהמכשלות השכיחות באופן בו מורים מטפלים בבעיות התנהגות (כגון שיחות נזיפה קצרות שנערכות במסדרון הומה ואינן מביאות לכל שינוי). תכנית הכשרה כזו כוללת מבוא תיאורטי עם הסבר על הגורמים להיווצרות בעיות. בהמשך נערכת הדגמה של שיחת משמעת באמצעות משחק תפקידים מבוסס על אירוע שקרה לאחד מחברי הצוות (הוא או היא משחקים את התלמיד ואני מגלם את המורה). בתום משחק תפקידים מנתחים את המקרה ודנים בפתרונות שננקטו ואחר כך יש שלב של הקניית שלבי השיחה. בהמשך המשתתפים מתבקשים להתחלק לזוגות ושלשות ולתרגל את הדגם על פי שלביו. בתום התרגול המשתתפים נותנים משוב האחד לשני. השלב האחרון (ובעיני החשוב ביותר) הוא בליווי של המנהל. בפעם הבאה כאשר פונה מורה ומתלונן על בעיית התנהגות של אחד התלמידים, המנהלת שואלת: "האם קיימת אתו שיחת משמעת?" התיאור המפורט שהמורה מביא ממחיש למנהל שהמורה אכן הפנים את השימוש בכלי. שיחת שמשמעת הופכת אפוא גם לכי ניהולי.
