פורסם ב"ידיעות חיפה", 4.2.11
"ההפקרות בכיתות הופכת את בתי הספר למקומות חסרי ביטחון", אמרה ח"כ ד"ר עינת וילף בכנס שנערך במכללת גורדון. ראש השירות הפסיכולוגי במשרד החינוך, חנה שדמי, חלקה על דעתו של ח"כ וילף ודיברה על מקומם של המורים כמחנכים ועל תפקידם המרכזי בזיהוי הצרכים השונים של כל תלמיד.
בכנס שהתקיים במכללת גורדון לרגל השקת ספרו של חבר סגל המכללה, ד"ר אליעזר יריב, "יש לי עיניים בגב", עמרה ח"כ ד"ר עינת וילף כי ההפקרות בכיתות הופכת את בתי הספר למקומות שאין בהם ביטחון.
הספר עוסק ברגעים המתסכלים בחייהם המקצועיים של מורים, בהם הם פוגשים תלמידים מתחצפים, תלמידים המכים זה את זה, מפטפטים ומפריעים ללמד. ברגעים אלה המורים מתמלאים ייאוש, כעס וחוסר אונים. הספר מנתח סוגים שונים של בעיות ומציג דגם של דרכי התערבות מיידית ואילו שלביו האחרונים בהתערבויות מורכבות.
ראש המכללה, ד"ר צפורה אשרת, אמרה בכנס כי כשחוקקו את חוק זכויות התלמיד בשנת 2000, היתה הנחה סמויה שזכויות המורים וההורים מוגדרות, ידועות ואף נאכפות, בעוד שזכויות התלמיד מופרות. ד"ר אשרת: "אין ספק שהחוק בבסיסו חשוב ומחייב את כולנו, העוסקים בחינוך, לכבד את התלמיד ולהגן עליו מפני פגיעות בגוף ובנפש. אולם מאז נחקק החוק, נדמה כי כדרכה של המטוטלת, הגענו להגזמה. החוק נוצל ליצור זכויות-יתר של התלמיד, לסירוס מעמדו וזכויותיו של המורה. לא רק המורים עומדים חסרי אונים מול זכויות התלמיד, נראה שגם ההורים שבועיים בידי ילדיהם".
לדברי ח"כ וילף, המורים מופקרים לגורלים. "ההפקרות גורמת לנשירה ולבריחה של מורים טובים ומצוינים מהמערכת ומביאה למחסור במורים שאינו מחויב המציאות. היא גורמת לילדים רבים להעביר את ימיהם בבית הספר בפחד, ובעיקר - היא מכשילה שוב ושוב את כל הרפורמות והכוונות הטובות", אמרה ח"כ וילף. "לאחרונה מתרחבת ההכרה כי ההפקרות היא האחראית להידרדרות המתמשכת בהישגיה החינוכיים של ישראל. ציבור גדל והולך של מורים ואפילו הורים מבין שהכוונות הטובות שעמדו מאחורי הנסיונות להבין לליבם של הילדים האלימים ולהתעלם ממעשיהם, הביאו להתפרקות כללית של המערכת. יש קריאות להקשיח את הכללים ולהחזיר לבתי הספר את רעיון החובות והדרישות ולא רק זכויות והקלות".
ראש השירות הפסיכולוגי במשרד החינוך, חנה שדמי, חלקה על דעתה של ח"כ וילף ודברה על מקומם של המורים כמחנכים ועל תפקידם המרכזי בזיהוי הצרכים השונים של כל תלמיד.